קלי טופז בע"מ נ' ספנקרום בע"מ ואח'

פסק דין

בפניי תביעה כספית על סך 1,730,300 ₪ אשר הוגשה במקור בסדר דין מקוצר וניתנה בה הרשות להתגונן.

מבוא:

התובעת הינה הבעלים של מגרש הידוע כחלקה 34 בגוש 8270 ברחוב דוד המלך בנתניה (להלן: "המגרש").

נתבעת 1 עוסקת בבנייה (להלן: "החברה או הנתבעת") ונתבעים 2-3 הינם בעלים בחלקים שווים של מניות החברה, (להלן: "הנתבעים").

לצורך הקמת בניין מגורים בן 16 קומות שבו 36 יחידות דיור, על המגרש, התקשרה התובעת עם הנתבעת בהסכם ביום 4.12.05 כדי שהחברה תשמש כקבלן לבניית הבניין ותמורתו הסופית נקבעה בגין העבודות שיבוצעו על ידי החברה, כולל כל עבודות הבנייה הכרוכות בבניית הבניין. (להלן: "ההסכם").

נתבעים 2-3 ערבים אישית למילוי התחייבויות החברה.

התמורה הפאושלית שנקבעה הייתה 17,300,000 ₪ צמודים למדד תשומות הבנייה ובתוספת מע"מ. (להלן: "התמורה הפאושלית").

טענות התובעת:

התובעת טוענת, כי כפי המפורט בהסכם נתבעים 2-3 הציגו לתובעת, טרם ההתקשרות, מצג, לפיו החברה משמשת כקבלן בניין רשום בעל סיווגים מתאימים לפרויקט של התובעת, וכי היא מעורבת בפרויקטים גדולים ורבים. החברה הוצגה כבעלת ניסיון רב בבניית בניינים מסוג הבניין שאמור היה להיבנות על המגרש וכדוגמא, הציגו את פרויקט "אביב בגימל" שברמת אביב ג'.

התובעת הסתמכה על מצגים אלו בעת חתימת ההסכם, מה עוד שנתבעים 2-3 הציגו עצמם כמהנדסים רשומים עתירי ניסיון בעבודות הנדסה בנאיות וטענו בפני התובעת, כי אחד מהם ישמש כמנהל עבודה ומהנדס האתר וישהה דרך קבע באתר העבודה, כנדרש בסעיף 17.3. להסכם.

לאחר תחילת העבודה והתראות חוזרות ונשנות של התובעת לעניין הפרת ההסכם, נטשה החברה את אתר העבודה ביום 14.6.06. בשלב זה טרם נודע לתובעת, כי החברה אינה קבלן רשום כדין ושהנתבעים 2-3 אינם מהנדסים בעלי רישיון. רק לאחר בדיקה שערכה התובעת, התבררו לה עובדות אלו.

משכך, שלחה התובעת לחברה באותו יום בו נטשה את האתר – 14.6.06 מכתב בו גוללה את העובדות שהתגלו לה ודרשה מהחברה להציג בפניה, בתוך 14 שעות, את אישור היותה קבלן רשום, שאם לא כן יבוטל ההסכם לאלתר ותפעל כנגד החברה. תשובת החברה מיום 15.6.06 לא התייחסה לדרישות התובעת. התובעת הודיעה לחברה ביום 15.6.06 בערב, על ביטול ההסכם.

ביום 18.6.06 קיבלה התובעת מכתב תשובה לפנייתה אל רשם הקבלנים, לפיו, החברה אינה רשומה בפנקס רישום הקבלנים. התובעת שלחה לחברה מכתב נוסף ביום 19.6.06 בצירוף תשובת רשם הקבלנים.

לאחר שנודע לתובעת, לטענתה, אודות מעשים דומים של החברה, היא פנתה בתלונה למשטרת ישראל.

התובעת, באמצעות מנהלה, אריק מימון טוענת, כי לא ידעה ולא יכולה הייתה לדעת שהחברה אינה קבלן רשום, וכי טענת הנתבעת לפיה, ניסתה להשיג "מטריית הקבלן הרשום" באמצעות צדדים שלישיים מהווה תרמית חמורה הן כלפי התובעת והן כלפי הרשויות, שהינה בגדר עבירה פלילית.

לתובעת לא היה כל מידע על פעולתה זו של החברה ועל מגעיה עם צדדים שלישיים.

התובעת טוענת כי הנתבעים נהגו בחוסר תום לב והפרו את החוזה, ואת האמור בפתיח להסכם, בסעיף 5.2. להסכם, סעיף 30 להסכם, 5,17 שהן הפרות יסודיות.

התובעת עותרת לחייב את הנתבעים בסכום הפיצוי המוסכם שנקבע בהסכם בסך 1,700,000 ₪ צמודים למדד תשומות הבנייה הבסיסי ובתוספת מע"מ.

טענות הנתבעים: